אורן נהרי | 19.1.2017
סגירת מתקן הכליאה בגואנטנמו הייתה הסמל הגדול ביותר. זאת הייתה ההצהרה מזמן מסע הבחירות והצו הראשון שעליו חתם אובמה כנשיא. מחנה המעצר לחשודים בטרור בגואנטנמו שבקובה הייתה כתם במלחמה נגד הטרור הרצחני. אובמה עוזב את הבית הלבן כשאמנם יש הרבה פחות עצורים בגואנטנמו אבל הוא פעיל וימשיך לפעול. בתקופת נשיאותו של אובמה לא היו התקפות טרור מאורגנות בתחום ארצות הברית של תאי טרור מבחוץ, כמו במתקפת הטרור בפריז, והיו התקפות מעטות של זאבים בודדים. אוסמה בן לאדן, מנהיג אל-קעאדה, חוסל במבצע שאישר אובמה. בנוסף לכך, ארצות הברית מובילה קואליציה שנלחמת בדאעש ביעילות והיא גם תוקפת במל"טים פעילים של אל-קאעדה ברחבי העולם. מצד שני, במשמרת של אובמה דאעש התבסס והפך לארגון הטרור הרצחני בעולם
אף מדינה לא מצליחה למנוע לחלוטין התקפות טרור בתחומה. בתקופת נשיאותו של אובמה לא היו התקפות טרור מאורגנות בתחום ארצות הברית של תאי טרור מבחוץ – כמו נניח הפיגוע בבטאקלאן. היו התקפות מעטות של זאבים בודדים. אוסמה בין לאדן, מנהיג אל קעידה, חוסל במבצע שאישר. ארצות הברית מובילה קואליציה שנלחמת בטרור של אל קעידה באמצעות חיסולים מהאוויר בעיקר, וכך גם בדאעש. ארצות הברית והקואליציה המערבית הן הכוח היחיד הנלחם נגד דאעש ופוגע בו אנושות. מצד שני במשמרת של אובמה דאע"ש קם והיה לארגון הטרור הרצחני בעולם.
אובמה רצה לשקם את היחסים עם העולם הערבי והמוסלמי אחרי ממשל בוש, אחר זה נותר מפורר מאי-פעם. אירועי האביב הערבי הביאו לכך שממשל אובמה ביקש לכרות ברית עם צעירים שוחרי דמוקרטיה במקום הרודנים החילוניים המזדקנים אך התוצאה הייתה כאוס מוחלט. בעלות בריתה של ארצות הברית, מערב הסעודית ועד ישראל, לא סומכות עליה עוד, כשהנשיא מסרב להשתמש במושג "טרור אסלאמי".
ארצות הברית אמנם לא יכולה לכפות פתרון, אבל אובמה וממשלו לא הצליחו להשיג את היעד הנכסף או אף להפעיל לחץ על ההנהגות שיתקדמו לקראת פתרון שתי המדינות מעבר להצהרות ריקות.
הכישלון האסטרטגי והמוסרי הגדול ביותר של אובמה. הנשיא שהצהיר כי יתקוף את אסד אם יתקוף שוב בנשק כימי, השתמט ברגע שאכן זה קרה והגיע להסכם מפותל עם פוטין, שתמך רשמית בצבא סוריה החופשית אבל סירב לחמש אותו ולא אכף אזור איסור טיסה כשהיה אפשר. אסד הוא הרוצח שנעזר בפוטין, בחמינאי ובנסראללה, אבל מחדליו של אובמה אפשרו את הטבח ואת כניסת רוסיה למזרח התיכון כמעצמה אימפריאלית.
אחרי עשרות שנות אמברגו, אובמה הגיע לפריצת הדרך – יחסים מלאים בין ארצות הברית לבין קובה. האי הקומוניסטי לא הפך לדמוקרטי, אך לוושינגטון היו במהלך השנים יחסים חמים עם שורת דיקטטורות נוראות באותה יבשת עצמה. זאת התקרבות מאוחרת ומוצדקת.
משאת הנפש הדיפלומטית של אובמה, שמייתרת את האופציה הצבאית. הסכם לטווח ארוך וגם לאחר תפוגתו איראן אמורה להמשיך ולהיות תחת פיקוח. נקודת החולשה היא שההסכם עסק אך ורק בנושא הגרעין, ולא חישק את איראן בפיתוח טילים בליסטיים ובתמיכה בטרור. למעט ישראל, אובמה והקהילה הבינלאומית רואים בהסכם הגרעין הצלחה.
מלכתחילה אובמה לא הבין את פוטין וכי הדחת נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' הפרו-רוסי תביא בהכרח לתגובת נגד. סיפוח חצי האי קרים הוביל לסנקציות מכאיבות, אבל רוסיה ממשיך להפעיל כוחות במזרח אוקראינה ולבחוש במזרח אירופה ומרכזה, גם במדינות החברות בנאט"ו. ארצות הברית לא אמורה לפתוח במלחמה צבאית נגד רוסיה וגם לאיחוד האירופי יש אחריות, אבל ניהול המשבר זה ומשברים אחרים רק בכלים דיפלומטיים הוכיח את בעייתיותו.
אובמה נבחר בין השאר כדי להחזיר את הבחורים הביתה, כשבתחילת כהונתו היו בעיראק ואפגניסטן 180 אלף חיילים אמריקנים לעומת פחות מעשירית מכך כיום. מנגד, הרעיון לא היה לזרוק את המפתחות ולצאת וייתכן שאפשר היה לעשות את הדברים אחרת, אבל בזמן כהונת אובמה ובשל מדיניותו ושל קודמו, התבסס דאעש שהקים מעין מדינה וערף את ראשי מתנגדיו. גם העולם הערבי והמוסלמי נפקד מהזירה, אך 13 שנה אחרי הפלישה לעיראק ו-15 שנה אחרי תחילת המלחמה באפגניסטן, המדינות ממשיכות לדמם והשפיע על העולם כולו.
אובמה נבחר בזמן משבר שאיים למוטט את כלכלת ארצות הברית והעולם, ומיליוני משרות אבדו, עסקים התמוטטו, והאמון במשק ובבנקים קרס. שמונה שנים אחר כך, האבטלה בארצות הברית נמוכה. החוב הלאומי נותר ענק, אבל היה כזה גם קודם. המשרות שעברו לסין לא עברו בגלל המשבר אלא בגלל שכר עבודה אפסי, ורובן המוחלט לא יחזור לעולם.
תכנית הדגל השאפתנית של אובמה שרצה שלכל אמריקני יהיה ביטוח בריאות. תהליך החקיקה היה ארוך ומה שיצא בסופו של דבר היה כמו כל תוצאה של ועדות ושינויים ולוביסטים - אבל בסופו של דבר הרפורמה עברה. בפי מגניה היא "אובמה קר" והשם הרשמי הוא "רפורמת הטיפול בר ההשגה". לעת עתה היא קיימת, וגם בקרב הרפובליקנים מתרבים הקולות המזהירים מפני ביטולה לפני שיתברר מה יחליף אותה.
המאבק להפחתת המספר הבלתי-נתפס של מעשי רצח ואלימות בארצות הברית לא החל עם אובמה. סמל המאבק הוא הנשק החם, בעיקר האוטומטי, והניסיון להפחית את הנגישות הכה קלה של כל אדם לנשק שלעתים קרובות הוא טוב בהרבה משיש לצבאות. לובי הנשק הוא אולי החזק בארצות הברית, הקונגרס רפובליקני ותומך נלהב בתיקון השני לחוקה, עדיין – גם אחרי שורת מעשי טבח מקוממים, אחרי הסיכון שבמתן נשק באופן גורף לפסיכופטים, לחשודים בטרור הוכחה, אחרי דמעות בשידורים חיים – הכול נותר בעינו.
שני דברים מגיעים למכתבת נשיא ארצות הברית, הדחופים והחשובים. מרוב דחופים לא מגיעים לחשובים, אמר פעם הנשיא דווייט אייזנהואר. ההתחממות הגלובלית היא נושא חשוב ההופך לדחוף. אובמה הצליח עם שותפיו מהעולם להגיע להסכם פריז ולחתום עליו. עם זאת, ההסכם לא אושרר וכעת נכנס ממשל שטוען שכלל לא ברור שיש התחממות גלובלית, ואם היא קיימת היא אינה בגלל האדם. ההסכם לא יאושרר בארצות הברית בעתיד הנראה לעין.
הנשיא אובמה הוא המשמר הגדול של טבע בארצות הברית. מיליוני דונמים בשמורות טבע הפכו מוגנים מקידוחי נפט, שמורות טבע ייחודיות בים ובמדבר יהיו חלק מהפארקים השל ארצות הברית, וגם לפארקים עצמם הוא הוסיף מספר לא מבוטל. אולי הצלחתו הגדולה ביותר של הנשיא
אולי ההשפעה החשובה ביותר של נשיא לטווח הארוך היא מינוי שופטים בערכאות הבכירות, והחשובה שבהן היא כמובן בית המשפט העליון. הסנאט סירב כלל לדון במינוי שיביא אובמה, אבל הוא ייזכר כנשיא שלא הצליח להביא למינוי מועמד ליברלי או ליברלי מתון, ובכך להשאיר את בית המשפט העליון ביוויון. את השופטים העליונים הבאים ימנה הנשיא טראמפ ויאשר הסנאט הרפובליקני.
עידן אובמה הביא למהפכה בתחום זכויות האדם. לורד אקטון ההיסטוריון אמר שהמבחן הטוב ביותר להיותה של מדינה חופשית הוא מידת החירות של המיעוטים בה. בתקופת אובמה היו פריצות דרך בתחום חקיקת שוויון הזכויות לקהילה הלהט"בית, כולל נישואים שנאכפו על ידי בית המשפט העליון. מצד שני, נושא אפליית המיעוטים בחברה האמריקנית – בעיקר השחורים – לא נרפא, כשברקע התחוללו מהומות זעם לאחר מעשי ירי של שוטרים בשחורים, דווקא בזמן כהונת הנשיא השחור הראשון.
אובמה לחם למען הסכם ה-TPP, הסכם הסחר האזורי הגדל בהיסטוריה, והעביר אותו. הוא גם החל בהליך להסכם TISA, ההסכם הרב-לאומי לסחר בשירותים. בפרדוקס כמעט משעשע, הנשיא הליברלי, התומך באיכות הסביבה ובאיגודים מקצועיים, רוצה הסכמים רב-לאומיים המעניקים עוצמה אדירה לתאגידים על חשבון המדינה והעובדים, כולל חסינות במקרים מסוימים מתביעות. והנשיא הנבחר טראמפ, העומד בראש תאגיד גלובלי, מתנגד חריף להסכמים הללו.
אובמה ביקש להגיע להסכם כולל, רפורמת הגירה שמצד אחד תיתן פתרון חוקי למהגרים, פליטים, מסתננים הנמצאים בארצות הברית על פי קריטריונים שייקבעו, מצד שני תחסום את הגבול ומצד שלישי תאפשר הגירה לאלה שאמריקה רוצה בהם – מומחי היי טק, אחיות וכדומה. הקונגרס חסם את הניסיון.